עבירת נהיגה בשכרות: הבטים משפטיים, סיכונים והשלכות

נהיגה בשכרות היא אחת העבירות החמורות בתחום דיני התעבורה, והיא נחשבת לעבירה מסכנת חיים הן עבור הנהג והן עבור הסביבה. המחוקק הישראלי מתייחס לעבירה זו בחומרה רבה, והעונשים המוטלים על נהגים שנתפסים נוהגים תחת השפעת אלכוהול הם קשים, במטרה להרתיע ולהפחית את מספר התאונות הקטלניות הקשורות לאלכוהול.

 

מהי נהיגה בשכרות?

נהיגה בשכרות מוגדרת בפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961, כאשר היא כוללת נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים. נהג נחשב שיכור כאשר ריכוז האלכוהול בגופו עולה על המידה המותרת בחוק. הרף החוקי, נכון להיום, עומד על:

נהגים פרטיים: עד 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מ"ל דם.

נהגים חדשים, צעירים (עד גיל 24) ונהגי רכב ציבורי או כבד: עד 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מ"ל דם.

מטרת הקביעה של רף חוקי נועדה לאפשר לגורמי האכיפה יכולת מדידה מדויקת של רמת השכרות של הנהג באמצעות בדיקת ינשוף, בדיקות דם או בדיקות שתן, ובכך לקבוע אם אכן נעברה עבירה.

יסודות העבירה

כדי להרשיע בעבירת נהיגה בשכרות יש להוכיח מספר יסודות:

  1. נהיגה ברכב מנועי: על התביעה להוכיח כי הנהג היה בשליטה על כלי רכב מנועי בעת שנתפס שיכור.
  2. שכרות: נדרש להראות כי הנהג נהג תחת השפעת אלכוהול בכמות העולה על המותר בחוק. המדד לכך הוא תוצאות בדיקות ינשוף או בדיקות דם שמבוצעות על ידי המשטרה.
  3. הוכחת קשר סיבתי: במקרים של תאונות דרכים, יש להוכיח כי הנהיגה בשכרות הייתה גורם מרכזי לתאונה ולנזקים שנגרמו.

ענישה על נהיגה בשכרות

העונשים המוטלים על עבירת נהיגה בשכרות קבועים בחוק והם כוללים:

פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של לפחות שנתיים. זו ענישה מינימלית, כאשר בפועל ניתן להחמיר את העונש לפי הנסיבות של כל מקרה.

קנס כספי: קנסות משמעותיים יכולים להגיע לאלפי שקלים.

מאסר בפועל: במקרים חמורים, כאשר נהיגה בשכרות מובילה לתאונת דרכים עם נפגעים, בית המשפט רשאי להטיל על הנהג עונשי מאסר, לעיתים אף מאסר בפועל.

התחייבות להימנע מעבירה דומה: לעיתים ידרוש בית המשפט מהנהג להתחייב להימנע מעבירות נוספות למשך מספר שנים.

 

נהיגה בשכרות ותאונות דרכים

אחת מהסכנות המרכזיות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא ירידה ביכולת הריכוז, התגובה המהירה והשליטה ברכב. מחקרים מראים כי אלכוהול משפיע באופן ישיר על הכישורים המוטוריים של הנהג ועל כושר השיפוט שלו. כתוצאה מכך, נהגים שיכורים נוטים לבצע החלטות שגויות שעלולות להוביל לתאונות דרכים קשות ואף קטלניות.

סטטיסטיקות תאונות הדרכים בישראל מצביעות על כך שאחוז לא מבוטל מהתאונות הקטלניות מתרחשות כאשר הנהגים מעורבים שתויים, מה שמחזק את הגישה המחמירה של המחוקק ובתי המשפט כלפי עבירה זו.

 

אכיפה ובדיקות ינשוף

משטרת ישראל מפעילה אמצעי אכיפה מגוונים במטרה להילחם בתופעת הנהיגה בשכרות, ובראשם בדיקות ה"ינשוף". בדיקה זו נערכת לעיתים קרובות במחסומים יזומים שהמשטרה מקימה בכבישים, בעיקר בסופי שבוע ובחגים, בהם רמת השכרות בקרב נהגים נוטה לעלות.

הבדיקה מבוצעת על ידי נשיפה לתוך מכשיר שמודד את ריכוז האלכוהול באוויר הננשף על ידי הנהג. במקרה שהבדיקה מראה על חריגה מהמותר בחוק, הנהג עלול להיעצר ולזומן לבית המשפט לתעבורה.

 

הגנות אפשריות לנהיגה בשכרות

למרות החומרה בעבירת נהיגה בשכרות, קיימות לעיתים הגנות משפטיות שעשויות לסייע לנהג להקטין את הענישה או אפילו להימנע מהרשעה. בין ההגנות הנפוצות:

  1. תקלות בבדיקת הינשוף: לעיתים ניתן לערער על תוקפה של בדיקת הינשוף, אם מתברר כי המכשיר לא כויל כראוי או שהשימוש בו לא בוצע בהתאם להנחיות.
  2. כשל ראייתי: אם אין ראיות מספיקות המצביעות על כך שהנהג אכן נהג ברכב בזמן שהיה שיכור, או אם קיימים פגמים בהליך האכיפה.
  3. סיבות רפואיות: ישנם מקרים בהם ניתן לטעון כי ריכוז האלכוהול הגבוה נגרם בשל בעיות בריאותיות, ולא עקב שתיית אלכוהול.


סיכום

נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה שמסכנת את חייהם של נהגים, נוסעים והולכי רגל. החוק הישראלי קובע עונשים כבדים במטרה להרתיע נהגים מהתנהגות מסוכנת זו, ולהפחית את מספר תאונות הדרכים הנגרמות כתוצאה משתייה מופרזת של אלכוהול. מומלץ להימנע לחלוטין מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול, ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים כדי לשמור על בטיחות בכבישים.